תערוכת עבודות פרי יצירתם של ילדי המקלט ליוותה בשנה שעברה (2010) את אירוע ההתרמה של עמותת "אישה לאישה". בחרנו להעניק במה זו לילדים מתוך רצון להשמיע ברבים את סיפורם ולשתף במשהו מתוך חווית החיים שלהם. כמו אמהותיהם, ילדי המקלט הינם קורבנות לאלימות שחוו (אם במישרין ואם בעקיפין) ושהשפיעה השפעה מכרעת וגורלית על גדילתם.
רובם ככולם של הילדים המטפולים בעמותת "אישה לאישה" סובלים מבעיות תפקודיות, רגשיות והתפתחותיות שונות כתוצאה מהמצב הקשה אליו נחשפו בביתם. הגעתם למקלט היא נקודת משבר עבורם, אך גם הזדמנות אמיתית לחולל שינוי אמיתי בחייהם ולשבור את מעגל האלימות, העובר פעמים רבות מדור לדור.
בתערוכה העדפנו לא "לספר על הילדים", אלא להציג את חוויתם כפי שהם בחרו להביע אותה – במכחול ובצבע. העבודות שרוכזו הן פרי תהליך יצירתי שליווה הצוות הטיפולי במקלט, בו התבקשו הילדים להתייחס בציור לנושא המשפחה. כל יצירה היא אשנב לעולם עשיר ומורכב של חוויות, חלומות, פחדים ופנטזיות. הדמויות שהוצגו בחלל התערוכה הינן דיוקנאות עצמיים שיצרו הילדים על בסיס שרטוט קווי המתאר של גופם שלהם. בכך אנו מקוות שהצלחנו להעמיד את הילדים במרכז התערוכה, למרות שמטבע הדברים נבצר מהם להשתתף בערב. יש לקוות שהמפגש של הקהל עם יצירתם של הילדים קירב אותם במשהו אליהם והמחיש את הדרך המשמעותית שעושים הילדים יחד עם אמהותיהם בדרכם לחיים חדשים, חיים ללא אלימות.
