בשנת 1982 הקימה עמותת "אישה לאישה" את המקלט לנשים בירושלים. המקלט פועל בחסות ובפיקוח משרד העבודה והרווחה. מיום היווסדו פועל המקלט למען רווחתן של נשים שנפגעו מאלימות מצד בני זוגן, ולמען ילדיהן, אשר גדלו בצל האלימות ונפגעו ממנה במישרין או בעקיפין.
המקלט מעניק מחסה וביטחון פיזיים ונפשיים לכל אישה בלי הבדל דת, גזע, לאום, גיל, השכלה ומצב כלכלי. הנשים מופנות על ידי שירותי הרווחה, המשטרה, חדרי מיון ומרכזי חירום. הן מגיעות למקלט מכל חלקי הארץ. הנשים נמצאות במצב של משבר, מצוקה קשה, תחושה של חוסר אונים, חרדה ובלבול. במצב דומה נתונים גם ילדיהן, אשר נאלצים לעזוב את סביבת חייהם המוכרת ולהגיע אל הלא ידוע.
נשים מוכות הן קורבנות לאלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית וכלכלית. הן נתונות במעגל בלתי פוסק של אלימות מבלי יכולת להיחלץ ממנו או להפסיקו.
המקלט נערך לעזור לנשים ולילדים בתקופה כה קשה ורבת משמעות בחייהם: קשה – בגלל מצבן הנפשי, הפיזי והכלכלי החמור של מרבית הנשים. רבת משמעות – שכן עזיבת המסגרת האלימה עשויה להיות כוח מניע לבניית חיים חדשים, בריאים ובטוחים.
העמותה מטפלת בעת ובעונה אחת ב-40 נשים וילדיהן. במקלט שוהות 15 נשים ו-30 ילדים ובתכניות הליווי לנשים אחרי יציאתן מהמקלט העמותה מסייעת ל-25 נשים וילדיהן.
מטרת העמותה היא לפעול נגד תופעת האלימות במשפחה, ומאז היווסדה היא פועלת להשגתה בדרכים שונות:
טיפול ישיר, מיידי ולאורך זמן בנשים ובילדיהן, קורבנות לאלימות בביתם.
העלאת המודעות החברתית לנושא האלימות במשפחה, חינוך למניעתה, ושינוי מדיניות הרשויות כלפיה.
1981 - הקמת המקלט בביתו הראשון, רח` כינרת, מקור ברוך.
1982 - 1984 - הכרת בית ספר לעבודה סוציאלית והכרת המדינה בקיום המקלטים, תחילת התקצוב.
1986 – הצטרפות עורכת דין לצוות, בניית התשתית המקצועית של הסיוע המשפטי במקלט.
1988 - הקמת בית הילדים.
1989 – 1991 – התגייסות מתנדבות לבניית תשתית מקצועית לגיוס כספים והרחבת היקף התורמים.
1991 - מעבר המקלט למבנה מרווח בדרום ירושלים.
1991-1992 - הרחבת הצוות המנהלי בתחומי ניהול כספים וגיוס תרומות. התחלה של בניית מערך התנדבות פעיל בבית הילדים. תחילת הקשר עם "אות הכפרה" (מתנדבים צעירים מגרמניה).
